רישום בית משותף בטאבו
רישום בית משותף ופנקס הבתים המשותפים – בית משותף הוא בית שיש בו לפחות שתי דירות, ואשר נרשם בפנקס הבתים המשותפים. פנקס הבתים המשותפים מתנהל בלשכת המפקח על רישום מקרקעין. ברוב המקרים, המפקח על רישום מקרקעין יושב בסמוך ל"טאבו" – לשכת רישום המקרקעין.
רישום בית משותף בלשכת המפקח
כל עורך דין העוסק במקרקעין יודע, כי הליך רישום בית משותף בלשכת המפקח על רישום בתים משותפים, הינו הליך מורכב, סבוך וכרוך בתהליכים בירוקרטים רבים. ככל שהבית המשותף כולל יותר דירות, חניות ומחסנים וכן התחייבויות שונות לטובת חברת החשמל, הרשות המקומית ובנקים למשכנתאות, הרי שהליך רישום מקרקעין הופך למורכב יותר עבור עורך הדין.
מאידך ברור כי ככל שהבעלות והשליטה על הדירות מרוכזת יותר, כך פשוט יותר עבור עורך דין העוסק במקרקעין לבצע רישום של בית משותף. כאשר קבלן מוכר דירות בשלב הבנייה או לאחריו, הוא דורש מכל רוכש דירה להפקיד בידיו ייפוי כוח, שיאפשר לחתום במקום אותו רוכש על מסמכי רישום הבית המשותף בלשכת המפקח על רישום מקרקעין.
עורך דין לצורך רישום בית משותף
כך, עורך דין העוסק במקרקעין מטעמו לא יצטרך לעבור בין כל רוכשי הדירות ולהחתימם על המסמכים הרבים במסגרת הליך רישום מקרקעין של בית משותף.
מכל מקום, הואיל ורק עורך דין אחד יכול לרשום את הבית המשותף, עושה זאת תמיד עוה"ד של הקבלן, ובשל כך, ולמרות שהוא מייצג ברגיל את הקבלן, הוא גובה, במסגרת הסכם הרכישה, שכר טרחה גם מרוכשי הדירות.
ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה.
משרדנו מכבד ומעניק שירות בהתאם לעדכון התעריף המינימאלי מטעם לשכת עורכי הדין.
עדכון זה מופיע באתר תחת "יעוץ משפטי" ותוכלו למצוא אותו גם באינטרנט בחיפוש מהיר.
רישום בתים משותפים – מה צריך?
לצורך רישום בית משותף בפנקס הבתים המשותפים, יש להגיש את הטפסים והמסמכים הבאים ללשכת המפקח על רישום מקרקעין:
- טופס בקשה (מוגש בשני עותקים).
- נסח מעודכן של רישום מקרקעין, ככל האפשר, בסמוך לתאריך הגשת הבקשה.
- תשריט (מוגש בשני עותקים), שאושר על ידי ועדה מקומית לתכנון ובנייה, או שהוכן על ידי מהנדס, אדריכל, מודד מוסמך או הנדסאי מוסמך, המספק תמונה נאמנה של הבית על דירותיו.
- הסכמה לשמש נציגות זמנית (מוגש בשני עותקים).
- צו רישום מוכן לחתימת המפקח על רישום מקרקעין (מוגש בארבעה עותקים).
- תקנון (4 עותקים) – במידה ומחילים על הבית תקנון מוסכם. לחוק המקרקעין מצורף תקנון לדוגמה, ואם לא מגישים תקנון אחר, יחול תקנון זה על היחסים שבין בעלי הדירות.
כמובן שכל ההליך מתנהל על ידי עורך דין המתמחה במקרקעין, ואין כל טעם, בשל מורכבות התהליך, לנסות לבצע את הרישום שלא באמצעותו.
תיקון או ביטול צו רישום של בית משותף
במקרה של שינוי במצב הבית (בנייה נוספת, הריסה ושינויים אחרים), רשאי המפקח על רישום בתים משותפים לתקן את צו הרישום. על המפקח לתת לכל בעל דירה (או לבעל זכות בדירה) הזדמנות לטעון טענותיו בתגובה לבקשה לתיקון הצו.
כמו כן, המפקח על רישום בתים משותפים רשאי לצוות על ביטול רישומו של בית בפנקס הבתים המשותפים, אם ביקשו זאת בעלי כל הדירות, או אם נוכח שהבית אינו ראוי עוד לרישום בפנקס, ובלבד שנתן לכל בעל דירה (או לבעל זכות בדירה) הודעה מוקדמת והזדמנות לטעון טענותיו.
מהו מושע?
קיימים מקרים, בהם רשומים מספר בעלים על אותם מקרקעין, כאשר כל אחד מהם מחזיק בחלק בלתי מסוים במקרקעין. מצב זה קרוי: מושע. המושג מושע הוא מושג עותומני מתקופת התורכים.
למעשה, כל דירה שבבעלות שני בני זוג היא מושע. הדבר לא מהווה בעיה, אלא כאשר נוצרת מחלוקות בין בעלי הנכס.
מושע הוא בעצם מצב בו קיימת בעלות משותפת על מקרקעין, ומוגדרת בחוק כ"מקרקעין שהם של כמה בעלים. בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם".
במילים אחרות, אף אחד מבעלי המקרקעין אינו יכול להצביע על חלק מסויים מהמקרקעין כשייך לו, אלא שכל הבעלים הינם בעלים במשותף של כל החלקה.
אמנם כל שותף רשאי להעביר חלקו במקרקעין המשותפים, או לעשות בחלקו עסקה אחרת, בלי הסכמת יתר השותפים, אולם הניהול השוטף של מקרקעין מסוג זה נקבע על ידי רוב השותפים, וכל דבר החורג מניהול ושימוש רגיל, טעון הסכמת כל השותפים.
מגבלות השותפות מונעות למעשה מכל שותף את חופש הפעולה לעשות בקרקע כחפצו, למעט מכירת חלקו. מגבלה זו מפחיתה את שווי זכות הבעלות המשותפת לעומת מקרקעין בבעלות שאינה משותפת. גובה ההפחתה נקבע בהתאם למספר השותפים, מורכבות מערכת היחסים ביניהם ותנאי הסכם השיתוף אם קיים כזה.
רישום מושע
כאשר אנו קונים מקרקעין, דירה או מגרש, אנו קונים את הזכויות עליהם, ומצפים שהדבר יתבטא בצורת רישום בית משותף בטאבו – לשכת רישום המקרקעין.
לצורך הרישום בטאבו מחולקים כל המקרקעין בארץ לגושים, והגושים לחלקות. כאשר המדובר בבית משותף, מחולקת החלקה לתתי חלקות, כאשר כל דירה נרשמת כתת חלקה ומוצמד לה חלק יחסי מהרכוש המשותף (למשל החצר, חדר המדרגות, הגג ).
במקרים מסוימים, לא בוצעה חלוקה לתתי חלקות, מה שאומר שמבחינת לשכת רישום מקרקעין, אין הבחנה לדירות ולבעלי דירות מסוימים.
במקרה כזה, כל בעלי הנכסים בחלקה (כלומר, בבניין) רשומים כבעלים במשותף על אותה חלקה (בניין) בטאבו.
נכס רשום בטאבו, אפילו בצורת מושע, מצבו טוב יותר מנכס שאינו רשום, וטוב בהרבה מנכס שלא ניתן לרשום אותו בטאבו כלל. למעשה כל שנה נערכות מאות עסקאות של נכסים כאלו.
רישום בית משותף אינו מתייחס למצב של דירות ישנות בלבד, אלא גם דירות חדשות שנקנות מקבלן נרשמות לעיתים כמושע.
גם רישום בית משותף הוא הליך שמתבצע על ידי עורך דין העוסק במקרקעין, המכיר את כל הפרוצדורה המורכבת הכרוכה ברישום מסוג זה.
רישומים חלופיים
על קצה המזלג נציין, כי בכל מקרה אין מצב בו אין רישום כלל של הנכס/דירה. כך אנו מכירים למשל את הרישומים במינהל מקרקעי ישראל, אשר חברות משכנות ציבוריות (עמידר, עמיגור) ואף אצל חברות משכנות פרטיות.
כאמור, חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום המקרקעין קודם לביצוע עסקאות מקרקעין בכלל ובדירות כאלה בפרט