הטעיה בחוזה דיני חוזים
חוזה הינו ביטוי חברתי משפטי להסכמה, הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים. ההתקשרות בחוזה היא פעילות יום יומית, המתבצעת ע"י כל. רכישת מוצר בחנות, רכישת כרטיס באוטובוס ונסיעה בו, או אף רכישת משקה קל ממכונה המיועדת לכך, הינן דוגמאות לחוזים פשוטים, שכולנו מתקשרים בהם מדי יום.
חוזים הם כמובן גם חלק בלתי נפרד מעולם העסקים. לעיתים הצדדים החותמים על החוזה אינם מודעים לכל הסכנות הטמונות בחתימת החוזה. לדוגמה, משמעות הביטוי "תום לב ודרך מקובלת" היא עיקרון אשר מחד קיבל בפסיקה "מעמד על" השולט על כלל הדין האזרחי בישראל, אך מאידך הוא נתון עד היום לפרשנויות שונות. בעת עריכת חוזה, חשוב מאוד להיעזר בשירותי עורך דין חוזים, שעיקר התמחותו היא דיני חוזים – שכן רק סיוע שכזה יכול למנוע אי הבנות וקשיים שיעלו בעת הוצאה לפועל של העסקה.
במקרים רבים אנו מוצאים עצמנו מתקשרים ע"י חוזים בהם לא התכוונו להתקשר מעולם, או התקשרויות שנכפו עלינו. אולם, לא תמיד נותר המתקשר בחוזה כל כך חסר אונים. המחוקק נתן דעתו למספר סיטואציות, בהן צד לחוזה מצא עצמו קשור ע"י חוזה שלא התכוון להתקשר בו מעולם. במקרים כאלה מאפשר החוק לאותו צד לבטל את החוזה בלא שיהא בכך משום הפרתו.
מאז ומתמיד נקבעו כללים באשר לדרך ההתקשרות המשפטית בין שני בני אדם = דיני חוזים. כמו כל המשפט, אף דיני החוזים במדינת ישראל שאבו בתחילה את עקרונותיהם מהדין האנגלי וקודם לכן אף מהדין העותומאני. רק בשנת 1973 נחקק בארץ חוק החוזים (חלק כללי) ומאז חלים דיני החוזים הישראליים המשקפים דין ייחודי לישראל.
ליעוץ, התקשרו כעת לטלפון 03-5222129 ופנייתכם תענה באדיבות, מקצועיות ודיסקרטיות מלאה.
פגמים בחוזים
על פי דיני חוזים, קיימות מספר עילות תביעה כנגד הצד השני להסכם בשל פגמים בחוזה:
- הפרת הסכם – מעשה או מחדל בניגוד לאמור בהסכם.
- הטעיה – ההתקשרות בהסכם הייתה עקב הטעיה בחוזה של הצד השני או מי מטעמו, לרבות מסירת פרטים לא נכונים או אי גילוין של עובדות אשר היה עליו לגלותן.
- טעות – ההתקשרות בחוזה הייתה עקב מידע עובדתי או חוקי, שבדיעבד התברר כלא נכון או לא מדויק (ויודגש: טעות בכדאיות כלכלית של העסקה אינה נחשבת טעות).
- עושק – ההתקשרות בהסכם הייתה עקב ניצול, שניצל צד אחד או מי מטעמו, את מצוקת הצד השני או את חולשתו השכלית או הגופנית, או את חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה.
- כפייה – ההתקשרות בהסכם הייתה עקב הפעלת כוח או איום של צד אחד או מי מטעמו של הצד השני.
- חוסר תום לב בניהול מו"מ או בביצוע החוזה – החוק קובע שבמשא ומתן לקראת כריתתו של הסכם, חייב אדם לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, וכנ"ל לאחר כריתת ההסכם. צד שלא נהג כך – חייב לצד השני פיצוי בשל הנזק שנגרם לו עקב המו"מ או עקב כריתת החוזה. אם לדעתך קיימת לך עילה מהעילות הנ"ל, מומלץ לפנות לעורך המתמחה בדיני חוזים, אשר מעודכן בחוקים ובהלכות, ויידע להעריך מהם סיכוייך ובאילו צעדים חוקיים עליך לנקוט.
הטעיה בחוזה
במאמר זה בחרנו להתמקד בנושא הטעיה בחוזה. כאשר צד מסוים בחוזה, שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו – רשאי לבטל את החוזה. לעניין זה, "הטעיה" – לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות, היה על הצד השני לגלותן.
הטעייה בחוזה היא למעשה מקרה פרטי של "טעות הידועה לצד האחר", המוסדרת בסעיף 14 (א) לחוק, אלא שכאן מדובר בטעות כזו, שלא רק שהייתה ידועה לצד האחר אלא שאף נגרמה ע"י הצד האחר.
לא ברור מלשון החוק, והדבר אף שנוי במחלוקת בין המלומדים, האם נדרש שההטעיה תיגרם במכוון ע"י הצד השני, או שדי בכך שנגרמה בשל רשלנותו של הצד השני, ואולי מדובר אף בהטעיה שהתבצעה בתום לב.
סעיף 15 בחוק החוזים (חלק כללי) עוסק בנושא הטעיה בחוזה: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה; לעניין זה "הטעיה" – לרבות אי-גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות, היה על הצד השני לגלותן".
הסעיף מדבר על מצב בו צד מטעה צד אחר לפני כריתת חוזה. כל מעשה או מחדל לא תקינים הנעשים תוך חיי החוזה, אינם מהווים הטעיה אלא יכולים להוות התנהגות בחוסר תום לב או הפרת חוזה. רק כשטרם הכריתה ניתן מצג לא נכון או לא מדויק, או שצד נמנע מלגלות את האמת או פרט כלשהו, שגילויו חשוב בהתאם לנסיבות – ניתן לראות זאת כהטעיה לפי סעיף 15 לחוק החוזים.
כלל זה של דיני חוזים מתייחס למהותם של הסכמי חוזים. הסכם חוזי למעשה מייצר חובות וזכויות. מכאן, שהסכם יכול להוות יסוד לתביעה משפטית במידה שהופר. גם אם לא פניתם לשירותי עו"ד חוזים בעת כתיבת ההסכם, מומלץ לפנות לסיוע משפטי מקצועי – במקרים של הפרת חוזה.
הגבול בין דיני ההטעיה לדיני ההפרה הינו דק: מוכר דירה המצהיר על נוף עתידי, אף שיודע על תוכנית מאושרת לבניית מפעל – ייחשבו דבריו להטעיה. אף אם לא התחייב המוכר לכך בחוזה – במקרים מסוימים ייחשב הדבר להפרה.
יש להבדיל בין טעות לבין הטעיה. בטעות, המדובר על מצב נפשי סובייקטיבי בעוד שמצב של הטעיה ניתן להוכחה ביסודות אובייקטיביים – ההתחייבות בחוזה ומצב הדברים בפועל.
הטעיה בחוזה מול צרכנים
ישנה הטעיה נוספת, המוגדרת בחוק הגנת הצרכן (פרק ב – הטעיה וניצול מצוקה). אמנם הטעיה זו חלה בכל הקשור לחוזים צרכניים בלבד, אולם עסקאות רבות נחשבות לצרכניות, ועל כן ניתן להשתמש בטענה זו, אף שהיא אינה ידועה. ישנם מספר יתרונות בטענת הטעיה מכוח החוק להגנת הצרכן:
- הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן תיתכן אף לאחר כריתת החוזה.
- חובת עשה: הטעיה צרכנית, במעשה או במחדל, אינה נצרכת לחובת עשה.
- קשר סיבתי: הטעיה צרכנית מהותית אינה נצרכת לקשר סיבתי בין ההטעיה להתקשרות בחוזה.
- זהות המטעה: בניגוד להטעיה בחוק החוזים, תיתכן הטעיה צרכנית אף ע"י גורם שאינו המוכר או אדם מטעמו.
- היקף התרופות: על הטעיה צרכנית ניתן לקבל ביטול ואף פיצויים.
- הטעיה עקב פרסום: בהטעיה צרכנית אין צורך להוכיח הסתמכות על הפרסום אלא רק את קיומו.
- תובענות ייצוגיות: הטעיה צרכנית ניתנת לתביעה אף בתובענה ייצוגית.
ליווי משפטי בעת עריכת חוזה
לאור האמור לעיל, מובן לכל כי חוזה הוא הסכם לשיתוף פעולה בין צדדים לביצוע פעולה כלשהי, הניתן לאכיפה ע"י החוק. הוא יכול להיכרת בכתב או בעל-פה ושניהם תקפים (פרט לחוזה מכירת מקרקעין ומספר חוזים נוספים המוגדרים בחוקים שונים). בכל מקרה, מומלץ כי התהליך ילווה ע"י עורך דין הבקיא בתחום דיני חוזים, משלבי ניהול המשא ומתן, דרך כריתתו בפועל של חוזה, וכלה במקרים בהם אירעה הפרת חוזה. כפי שניתן להבין, חוזה יכול לכלול פגמים מסוימים, ואדם שאינו עורך דין חוזים הבקיא בתחום דיני חוזים, אינו מיומן דיו לטפל בחוזים